ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל לא הולך!
מגיל צעיר הבנתי שלסיים ספר קריאה, היא משימה קשה ואף בלתי אפשרית עבורי. אחרי 4 שורות כבר התעופפתי למקום אחר – למחשבות הבלתי פוסקות של החיים, למטלות, למעשים.
גם כשקראתי כתבה ארוכה בעיתון, מייד עברתי לזותי עם התמונה, הקצרה יותר….
וואלה, לא מצליחה!
אבל מה, להפתעתי, מצאתי שאני מתחברת לכתיבה….לא…לא בחפרנות, אבל כן, סיפורים, כתבות, הגיגים – וחובה בצירוף תמונה.
כך מצאתי עצמי מתגלגלת לאתר המשובח "ספוט איט" – לייף וסטייל – בדיוק כמו שאני אוהבת – שם קיבלתי מדור אישי בשם "סיפור מצולם", שבו אני כותבת בצירוף צילומים מהאירוע השונים…..
אז תגידו, מה רע?